גלעד הררי היה בר-מצוה בשבת פרשות נצבים-וילך, 20-9-03. הנה מה שכותבת אמו, טרי הררי: בננו הקטן, גלעד, היה בר-מצוה ב-20 בספטמבר - בשבת שלפני ראש השנה, ובכך סגרנו מעגל - שהרי כל ארבעה ילדינו חגגו בר-מצוה בתורת חיים, וכל ארבעתם על-ידי הרב רוט! כל ילד התכונן ליום הגדול באותה הדרך, פחות או יותר. הם השתתפו בתפילות בשבת בבוקר, תרגלו את הפרשה שלהם, הניחו תפילין וגרמו לנו הרבה אושר!! גלעד למד את הפרשה שלו אצל זיגי סובל. הוא נהנה מהשיעורים וציפה לכל אחד מהם בדריכות. לא היינו צריכים להזכיר לו ולא לדרבן אותו לתרגל. הוא היה תלמיד חרוץ והיום הגדול היה יום של גאוה ושמחה לכולנו. השקעתו בעבודה נמרצת הניבה פירות והוא ביצע את תפקידו באופן נפלא. הוא היה בר-מצוה עם כל משפחתו סביבו - כולל סבו ודודו שבאו מארה"ב. כל אחד מאחיו השתתף בתפילה וזה היה באמת אירוע משפחתי. היות וכבר עשינו את זה שלוש פעמים קודם הגשנו בבית ויכולנו להרגיש את החום ואת הידידות של "משפחת תורת חיים" שחגגה יחד אתנו באותו בוקר של שבת. טרי הררי תומר מור היה בר-מצוה בשבת פרשת נח, 1-11-03. הנה מה שכותבת אמו, אורנה מור: הגעתי בפעם הראשונה לבית הכנסת ביום שבת, לפני כשנתיים, כשבאתי עם אלי וגילה גרשון. מצאה חן בעיני האווירה במקום, ולכן, כשחיפשתי בית כנסת לתומר, פניתי קודם כל לגילה. היא נתנה לי את מספר הטלפון של הרב רוט, שוחחנו על התנאים, תומר התחייב אליהם, וכך יצאנו למסע המעניין אך מחייב, שנקרא – טקס עליה לתורה. בכל הפעמים שהגעתי לבית הכנסת לפני ובמהלך ההכנה – נהניתי מאוד מהעובדה שהרב מסביר איזה ספר לקחת ואיזה עמוד לפתוח, וכך יכולתי לעקוב אחרי הנעשה ולהשתתף, וכן מהאווירה המשפחתית ומאירת הפנים. הטקס עצמו התקיים בשבת "פרשת נח". לפני הטקס נפגשתי עם הרב כדי לסכם בינינו מי מבני המשפחה ישתתף בטקס ומה יהיה תפקידו. וכך, באירוע עצמו – קרה שלכל אחד מאתנו היה תפקיד וכולנו השתתפנו בעניין. זו פעם ראשונה שאני נוכחת בעליה לתורה וממש מבינה מה קורה, ומרגישה שותפה לתהליך. היה מקסים!!! וזה המקום להודות: קודם כל לזיגי – האדם המקסים שלימד את תומר. וכן לרב רוט על ההסברים ומאור הפנים. ולבסוף לכל הקהילה החמה והמשפחתית. ארנה מור דניאל קריב היה בר-מצוה בשבת פרשות בהר ובחוקותי, 15-05-04. הנה מה שכותב אביו, פטר קריב: בית הכנסת שלנו היה מלא במתפללים קבועים, באחרים פחות קבועים שמכירים את דניאל מילדות - ביניהם אלו שזכרו איך בגיל שנה ורבע הוא השתדל לעזור לאבי וולמן בתקיעת השופר - וגם ידידים ומשפחה שהגיעו לכבוד האירוע. דניאל מילא את תפקידו בקריאת המפטיר וההפטרה למופת ולגאוות הוריו. אחיו נהנו מאוד לזרוק עליו סוכריות, והתנהגו, שלא לגמרי לפי מנהגם, יפה. קרובי משפחה הגיעו מחוץ לעיר ומעבר לים. מהאחרונים קיבלנו מחמאות על אופי התפילה ועל כך שהצליחו בקלות לעקוב אחרי המתרחש שם. היו גם ידידים של דניאל מבית הספר ואלו שלמדו אתו בבית ספר היסודי הראשון שלו. גם הקידוש הנחמד שסיריל סולק הכין - ושהוגש באלגנטיות בעזרת חברות וחברים בקהילה - תרם להרגשה הנחמדה של האירוע. ברם, בתור אב, ההיבט החיובי ביותר לא היה מה שהתרחש באותו יום עצמו, אלא תהליך ההכנה. דניאל למד לקרוא מהתורה ומהנביא, ובביקורים סדירים בבית הכנסת , פיתח היכרות טובה בסידור התפילות ומנהגי התפילה של עמנו. תודות מקרב לב לרב רוט שהכין את בני כה טוב לאירוע זה ולחייו בעתיד כיהודי - ולא רק ישראלי. עומר אוקמיאן היה בר-מצוה בשבת פרשת פנחס, 23-07-05. הנה מה שעומר כותב: לפני שהתחלתי ללמוד לבר המצווה שלי, לא ידעתי למה לצפות. קצת חששתי, קצת התביישתי וקצת התרגשתי. אבל אז כשהתחלתי ללמוד הבנתי שזה לא כל כך קשה ובלתי אפשרי. המורה שלי זיגי סובל לימד אותי בצורה יוצאת מן הכלל- בסבלנות בלי להלחיץ ובהמון כיף. מאוד נהנתי ללכת כל שבוע לשיעור והופתעתי לגלות כל פעם מחדש כמה מהר הזמן עובר- ככה זה כשנהנים. זיגי לימד אותי גם להניח תפילין. התרגשתי מאוד כשנסענו לבית הכנסת והנחתי תפילין ועליתי לתורה בפעם הראשונה. חוץ מזה היו גם השיעורים עם הרב. השיעורים היו מעניינים ולמדתי מהם הרבה מאוד. בר המצווה שלי עברה בצורה טובה. נורא התרגשתי אבל בסוף הכל הלך ממש טוב. מה ששימח אותי במיוחד בבר מצווה שלי היה שהרבה בני משפחה שלי באו מארה"ב כדי לשמוע אותי. ברוכים הבאים ! | איך להגיע אלינו | זמני התפילות | "המברשר" - ידיעון שבועי | פעילויות לבני נוער מדברי התורה של הרב שלנו | נא להכיר את הרב שלנו | בר-מצוה ובת-מצוה המרכז הקהילתי החדש שלנו | יהדות קונסרבטיבית - מהי?