המבשר – פסח

| 16 באפריל 2019 | 0 תגובות

תפילת ערב חג

ערב פסח הדלקת נרות בשעה 18:50.

תפילת מנחה ותפילת ערב חג בשעה 18:30

תפילת שחרית תחל ב- 08:45 כרגיל

.

בקהילה

בר מצוה

ביום חמישי הקרוב אנו שמחים לחגוג עם משפחת לזר את בר המצווה של ירדן. מזל טוב לירדן ולמשפחת לזר.

.

לוח זמנים לפסח

.

דרושים קידושים

חברים – לא כל שבת יש לנו בר מצווה, או שבת חתן וכלה.. אנו פונים לחברים המעוניינים לערוך קידוש לחברי הקהילה להתנדב ולהכין קידוש בשבתות בהן אין לנו חגיגות

אנא פנו לרב ברי לתאם הכנת קידוש.

דרושים מפטירים!!!

חברים – לא כל שבת יש לנו "בר מצווה".. ואנו מחפשים אנשים ונשים שרוצים ומוכנים \ רוצות ומוכנות להשקיע זמן ולהכין קריאת הפטרה !!

אנא פנו ליפתח או לרב שלזינגר על מנת לוודא שהתאריך הרצוי לכם פנוי, ואנחנו נשמח לעזור לכם להתכונן.

.

בני מצווה בחודש הקרוב

שבת פרשת קדושים (4 במאי) – תמר ניצן

.

שיעורים

השיעור השבועי של הרב ברי – . בימי שני בשעה 19:00

סיום

לכל הבכורות – בערב פסח, (19 באפריל), נקיים תפילת שחרית בשעה 07:30. לאחריה יציין יפתח סיום לימוד מסכת חולין (במסגרת הדף היומי) – ב"סעודת מצווה" שהשתתפות בה פוטרת מצום בכורות בערב פסח

.

אזכרות

סבו של אד פרידמן (שבת, 20 באפריל)

אביו של סיריל סולק (יום ג’ 23 באפריל)

אביו של פיטר קריב (יום ה’ 25 באפריל)

.

אמירת קדיש

חברים המעוניינים להגיד "קדיש" ביום האזכרה של אחד מקרוביהם, מוזמנים להתקשר לרב ברי, על מנת לארגן מנין בו יוכלו לומר את ה"קדיש"]

.

מספר מלים מהרב ברי

ערב פסח

 בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל

ראש השנה י״א א

דבר תורה קצרצר לערב פסח

שמות רבה פרשה יח פסקה יא

"ויהי מקץ שלשים וארבע מאות שנה" (שמות יב מא) – מִשעה שנגזרה עליהן הגזירה, שהם לא עשו במצרים אלא מאתים ועשר שנה.

וביום שירדו למצרים בו ביום עלו (ויצאו ממצרים).

ובו ביום יצא יוסף מבית האסורין.

לכך, הלילה הזה שמחה לכל ישראל, שנאמר: "ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים" (שמות יב מב).

בעולם הזה נעשה להם נס בלילה שהיה נס עובר (נס זמני), אבל לעתיד לבֹא (בתקופת הגאולה השלמה) הלילה נעשה יום שנאמר: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים" (ישעיה ל כו), כאור שברא הקב"ה בתחלה וגנזו בגן עדן.

המסר- יהיה טוב, רק צריכים להאמין!

.

תענית בכורות

נציין תענית בכורות ביום שישי, 19.4 (בבקר): שחרית בשעה 7:30

התענית מתחיל בעלות השחר. 

גבר שהוא בכור לאב או לאם, ויש פוסקים הסוברים שזה גם כולל נשים בכורות, צמים בערב פסח זכר לנס- שכל בכור בעם ישראל ניצל , בעוד בכורי המצרים אבדו את חייהם במכה העשירית.

נוהגים שהורה לבכור/ה קטין/ה צם/ה במקומו/ה.

על מנת לחמוק מהצורך לצום כל היום, נוהגים לערוך סיום מסכת ולקיים סעודת מצווה אחר כך. השנה, יפתח שפיר, הלומד "דף היומי" יסיים את מסכת חולין

.

לו"ז חמץ-

לא לשכוח למכור את החמץ

יום שישי- 19.4- סוף זמן אכילת חמץ- 10:03

יש לבער את החמץ עד 11:22

.

ספירת העומר

(מבוסס על כתבי הרב יצחק קליין)

מתחילים לספור את ספירת העומר, במוצאי שבת, 20/4 אחרי תפילת ערבית.

התקופה בין פסח לשבועות, בין יציאת מצרים למתן תורה נקראת "ספירה." השם נגזר ממצות ספירת העומר, שמתחילים במוצאי חג ראשון של פסח ומסיימים בערב חג השבועות, ככתוב בפרשת אמור (ויקרא פרק כג- טו): וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לה'….

בשולחן ערוך (אורח חיים הלכות פסח סימן תפט ) כתוב : בליל שני אחר תפלת ערבית מתחילין לספור העומר, ואם שכח לספור בתחילת הלילה הולך וסופר כל הלילה. ומצוה על כל אחד לספור לעצמו . וצריך לספור [במצב עמידה] ולברך תחלה וסופר הימים והשבועות. כיצד? ביום הראשון אומר: היום יום אחד( בעומר), עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר: היום שבעה ימים שהם שבוע אחד (בעומר), וביום שמיני יאמר: היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד (בעומר), וכן עד שיגיע לארבעה עשר יאמר: היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות (בעומר).

במסורת ישראל ימי הספירה אינם ימים שמחים, על כן נוהגים בהם מנהגי אבלות. התלמוד מספר שבתקופת הספירה עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא מתו "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה." היסטוריונים מקשרים את מותם של התלמידים עם הרדיפות של אדריאנוס קיסר, אשר באו בעקבות מרד בר כוכבא.

יש חוקרים אשר מציעים שעבור החקלאים בזמן העתיק, ימי הספירה היו ימים של אי ודאות, חששות ודאגות שמא היבול החקלאי לא יהיה מוצלח. החקלאים פחדו שרוחות השרב יזיקו לפירות השדה. לכן בתקופה זו, הם הרבו בתפילה ובתחנונים שה' ידון אותם לקו זכות ושהיבול יהיה בשפע.

יש גם אלה שסבורים שמכיוון שלאחר החורבן לא היה ניתן להביא את 'קרבן העומר' לבית המקדש בירושלים, אנו ממשיכים לספור את העומר "כזכר למקדש", ומכאן סיבה נוספת לעצב הכללי בתקופה זו.

וכמו כן, כאלף שנים לאחר חורבן הבית, בעת מסעות הצלב שהחלו בשנת תתנ"ו, נרצחו באשכנז רבבות יהודים, ואף אסונות אלו התחוללו ברובם בימי ספירת העומר. כחמש מאות שנים לאחר מכן, בשנת ת"ח ות"ט לאלף השישי, שוב אירעו רציחות נוראיות במזרח אירופה. רבבות ואולי מאות אלפי יהודים נרצחו, ואף פרעות אלו אירעו ברובם בימי ספירת העומר. לפיכך נטו באשכנז להחמיר יותר במנהגי אבלות בתקופת ספירת העומר.

.

חג כשר ושמח

שיר השבוע

והיא שעמדה, לחןיונתן רזאל

יעקב שוואקי ושלומי שבת

Comments are closed.