קבלת שבת

השבת, פרשת תרומה, הדלקת נרות בשעה 17:13. תפילת מנחה תחל בשעה 17:25.

לוח זמני קבלת שבת לחודשים הקרובים מופיע באתר הקהילה, וכמו כן – מחולק בכניסה לבית הכנסת

 

בקהילה

שמור את התאריך

ביום שני, כ”ט באייר, ה– 14 במאי 2018, תחגוג קהילת תורת חיים 40 שנה להווסדה, ואת חנוכת ביתה החדש ברחוב יהודה הנשיא.

חברתנו רות ריטרבנד מקימה את ועדת ההכנה לארוע. אם ברצונכם להשתתף ולתרום לצוות ההכנה, אנא התקשרו לרות בטלפון 052-727-5099 או בדואר אלקטרוני ritterbandruth01@gmail.com

 

מסיבת פורים

בואו והצטרפו אלינו למסיבת פורים – תפילה, פעילות לילדים, קריאת המגילה, ומצעד תחפושות!!

ערב פורים, אור לי"ד באדר, ה– 28 בפברואר. תחילת הפעילות בשעה 17:30 וקריאת המגילה בשעה 19:00

נקיים גם תפילת שחרית, עם קריאת המגילה, בבוקר פורים, י"ד באדר, ה– 1 במרס 2018.בשעה 07:00

 

אנא תרמו בנדיבות למשלוח המנות, שיוכן על ידי הילדים  וימסר על ידינו למקלט לנשים מוכות בהרצליה. אנא הביאו את המשלוחים של מזון ארוז בחבילות – עד יום רביעי – ה- 28/2 – בשעה 17:30.

הודעה

החל מה- 1 בפברואר ג'ואן דויד-חיון תערוך את הגרסה האנגלית של "המבשר". אנו מודים לרות ריטרבנד על עבודתה בעריכת המבשר בתשע השנים האחרונות


To the officers, va'ad and members of the kehila

I wish to express my thanks for the honor which you bestowed upon me last month as Yakirat Hakehila. I received a most beautiful papercut from the tenuah in recognition of this designation.

Being a member of this kehila has been and continues to be one of the meaningful parts of my Israeli citizenship and life. To represent us in the Masorti movement and to share in learning and teaching has been both a challenge and a responsibility. I have enjoyed the friendship of many members and appreciate the support which you have given in our building project for our new kehila building. We have much more work to do together to attract additional families to participate in our kehila. With Rav Barry who is just the right person to inspire commitment and kavana, I think that we are poised to bring our special qualities to the present agenda and for our future.  I thank Jack ZivEl for the decision to include me in a leadership position and I thank Warren Green for all the years of joint leadership. I am continuing, as Immediate Past President, in an advisory capacity. I have accepted the challenge to plan for and conduct our 40th birthday celebration (of the kehila) and our HANUKAT HABAYIT.This celebration is scheduled for May 14, 2018.

Respectfully,

Ruth Ritterband

 

 

 

דרושים מפטירים!!!

חברים – לא כל שבת יש לנו "בר מצווה".. ואנו מחפשים אנשים ונשים שרוצים ומוכנים \ רוצות ומוכנות להשקיע זמן ולהכין קריאת הפטרה !!

אנא פנו ליפתח או לרב שלזינגר על מנת לוודא שהתאריך הרצוי לכם פנוי, ואנחנו נשמח לעזור לכם להתכונן.

בני מצווה בחודש הקרוב

שבת פרשת כי תשא (3 במרס) – תומר מלכה

שבת פרשת ויקהלפקודי (שבת פרה, 10 במרס) – תומר מדזיני

שבת פרשת ויקרא (החודש, ר"ח ניסן, 17 במרס) – אלה בלינדר

שבת פרשת ויקרא (17 במרס) – בתפילת מנחה – מתן מאירי

שבת פרשת צו (שבת הגדול, 24 במרס) – שון איצקובסקי

שיעורים

השיעור השבועי של הרב ברי בימי רביעי, בשעה 19:00

אזכרות

אמה של אליענה גרין

אמה של הלן הרטל

סבתה של ברברה סלייטר

אמה של יונה אשוול

אביה של חוה מירון

אמו של מיכאל ארז

אביו של מיכאל ארז

אחיו של סיריל סולק

 

מספר מלים מהרב ברי

דבר תורה קצרצר לפרשת תצוה

מעניין, ששמו של משה רבנו אינו מופיע בפרשת השבוע.

אני רוצה להציע שלוש סיבות לכך:

הגר"א (רבי אליהו בן שלמה זלמן קרמר, הגאון מוילנא, תקל"חתקצ"ז) מסביר כי בז' אדר, אנו מציינים את היארצייט של משה, ויום זה תמיד נופל בשבוע של פרשת תצוה. על כן, בגלל צמידותה של הפרשה לפטירת משה, שמו אינו מופיע בפרשת השבוע.

בבמדבר יב, ג כתוב: " וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹדמִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַלפְּנֵי הָאֲדָמָה". כאות לענווה של משה שמו הוסר מן הפרשת המוקדשת לתפקידו של אחיו אהרון, הכהן הגדול הראשון..

בעל הטורים הסביר (יעקב בן אשר, ספרד המאה ה -14) שלאחר פרשת עגל הזהב כתוב" וְעַתָּה, אִםתִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִםאַיִןמְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ."(שמות 32:32). לאחר מעשה העגל משה התחנן לה' ובקש שיסלח לעם ישראל ואמר "סלח להם!" ואם לא, " מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ". מכיוון שיש כלל (בבלי מכות יא א) שקללת חכם מתגשמת גם אם היא נאמרה על תנאי, שמו של משה נמחק מן הפרשה בדיוק כפי שהציע.

 

מבוא לשבת זכור

השבת לפני פורים נקראת "שבת זכור". זאת השבת השניה מתוך ארבעת השבתות המיוחדות לפני פסח. בשבת זו אנו קוראים משני ספרי תורה. מהראשון נקרא את פרשת השבוע "תצוה" ומהשני נקרא את המפטיר שכולל את סיפור המאבק של ישראל בעמלק (דברים כ"ה, יזיט):  זָכוֹר אֵת אֲשֶׁרעָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.    אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּלהַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים.    וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּלאֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה'-אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶתזֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח

יש מצוות עשה לזכור את מעשה עמלק ואיסור לשכוח את זה.

איך זוכרים? כתוב בספרי:"זכור את אשר עשה לך" – בפה, "לא תשכח" – בלב,- קיום המצוה מחייב הזכרת המקרה של עמלק בקול רם; והפנמת המקרה בתודעתו של כל אדם.

ההפטרה היא משמואל א':טו:א'-ל"ד , העוסקת במלחמת שאול בעמלק

נציין תענית אסתר ביום רביעי , 28.2 –תחילת הצום-4:53 סוף הצום-18:02

קריאת המגילהיום רביעי– 28.2- 19:00

יום חמישי– 1.3- פוריםשחרית – קריאת התורה ומגילת אסתר– 7:00

פורים

מבוסס על מאמרו של ר' יהודה איזנברג

מהותו של חג הפורים

חג הפורים נמנה עם הימים הטובים שבהם אירעו דברים טובים לישראלכפי שהם מנויים ב"מגילת תענית". בין מאורעות חודש אדר הנמנים שם נמצא כתוב

"בארבעה עשר בו ובחמישה עשר בו ימי פורים הם, שלא לספוד". 

מכל הימים הטובים הנמנים ב'מגילת תענית' רק שניים קיימים עד היום: חנוכה ופורים

גם יוסף בן מתתיהו מזכיר את חג הפורים, כחג שהיהודים חוגגים בשני ימים בכל העולם (קדמוניות י"א, 6 ). 

צורת הרבים של החג: פורים, הוא משום שלמעשה קיימים שני חגי פורים, זה אחר זה

פורים דפרזות 

ופורים דמוקפין

ההבדל בין חנוכה ופורים הוא בכך שבחנוכה אומרים "הלל שלםכמו בחגים מדאורייתא, ואילו בפורים אין אומרים "הלל" כללומצד שני, מצווים לשמוח בפורים באופנים שונים מה שאין כן בחנוכה.

לפי הפוסקים, ה"לבוש" והט"ז, ההבדל ביניהם הוא זה

בפורים רצה הצורר להשמיד את גופם של ישראל, לכן בהצלתם נצטוו בשמחה גופנית

היפוכם של דברים בחנוכה: ליוונים לא היה עניין בפגיעה פיזית ביהודים, והראיה טיפוח המתייוונים. כל מטרתם הייתה שמד רוחני, לכן בהצלתם נצטוו על תפילות הודיה ועל הדלקת אורות

כך מסיים הרמב"ם את דבריו במשנה תורה (הלכות פורים, פרק ב', הלכה י"ח) על מגילת אסתר ועל חג הפורים: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין לבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר (ישעיה ס"ה, טז): "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני" – ימי הפורים האלה לא יבטלו, שנאמר (אסתר ט', כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא ייסוף מזרעם".

תפילה ודיני פורים

פורים דפרזים (מחוץ לירושלים) , חל ביום י"ד באדר. פורים דמוקפים (בירושלים), ביום ט"ו באדר.

ערבית, בשמונה עשרה אומר "על הנסים". אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל. קריאת המגילה. הקורא פושט את המגילה כאיגרת (השומעים אינם צריכים) ומברך: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין להפסיק אפילו בכדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו". הקורא יכווין להוציא את השומעים בברכות ובקריאה, והשומעים יכוונו לצאת

לאחר הקריאה גולל המגילה ומברך "הרב את ריבנו". הקהל שר "שושנת יעקב" וממשיך להתפלל “ואתה קדוש”. קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו. קדיש יתום. ברכו.

 

בברכת המזון אומר "על הנסים".

 

תפילת שחרית בפורים: "על הנסים". אחרי חזרת הש"ץ חצי קדיש. קוראים לשלושה בפרשת בשלח: ויבא עמלק, חצי קדיש, "יהללו". מכניסים ס"ת לארון, (אין חולצים את התפילין לפני קריאת המגילה). קוראים את המגילה. מברך 3 ברכות כמו בערב. בברכת "שהחיינו" יש לכוין גם על משלוח מנות וסעודת פורים. לאחר קריאת המגילה וגלילתה מברך הקורא: "הרב את ריבנו". הקהל שר "שושנת יעקב". אשרי (ולא "למנצח") ובא לציון, קדיש תתקבל. שיר של יום

 

מצוות פורים– 4 X מ

ע"פ אסתר ט': כ'-כ"ב

כ וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִיםכא לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָהכב כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים

1.מקרא מגילהבליל פורים ובבקר חג פורים.

2.משלוח מנותשלוחים דוקא ביום של פורים. נוהגים לשלוח לפחות לאדם אחד שתי מנות הראויות לאכילה.

3.מתנות לאבינויםנותנים צדקה לנזקקים דוקא ביום פורים. הרמב"ם כתב-(הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה יז) "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר (ישעיהו נ"ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

4. משתהסעודת פוריםעורכים סעודה אחרי מנחה גדולה.

שיר השבוע לכבוד פורים

רבע לשבעליהודים היתה אורה ושמחה ….(אסתר ח:יז)