קבלת שבת

השבת, פרשת "ויגש" הדלקת נרות בשעה 16:26.

תפילת מנחה וקבלת שבת בשעה 16:35

תפילת שחרית תחל ב- 08:45

.

בקהילה

סוד המגילות – תרומת המגילות הגנוזות לחקר מדעי היהדות

ההרצאה השלישית בסדרת הרצאות מפיו של ד"ר אדולפו רויטמן. תתקיים ביום שני, ה- 30 בדצמבר, בשעה 19:00

ההרצאה הרביעית בסדרת ההרצאות תתקיים ביום שני, ה- 13 בינואר, בשעה 19:00

ד"ר רויטמן הוא מנהל היכל הספר ואוצר ה"מגילות הגנוזות".

בהמשך יתקיימו הרצאות אחת לשבועיים.

.

דרושים קידושים

חברים – לא כל שבת יש לנו בר מצווה, או שבת חתן וכלה.. אנו פונים לחברים המעוניינים לערוך קידוש לחברי הקהילה להתנדב ולהכין קידוש בשבתות בהן אין לנו חגיגות

אנא פנו לרב ברי לתאם הכנת קידוש.

.

דרושים מפטירים!!!

חברים – לא כל שבת יש לנו "בר מצווה".. ואנו מחפשים אנשים ונשים שרוצים ומוכנים \ רוצות ומוכנות להשקיע זמן ולהכין קריאת הפטרה !!

אנא פנו ליפתח או לרב שלזינגר על מנת לוודא שהתאריך הרצוי לכם פנוי, ואנחנו נשמח לעזור לכם להתכונן.

.

בתנועה

האספה השנתית של התנועה

האספה השנתית של התנועה תתקיים ביום שני, ה- 30 בדצמבר, בין השעות 16:30 – 19:30 בקהילת עדת שלום עמנואל ברחובות. בכנס ירצה הרב ד"ר שרון שלום על עולמה ההלכתי של יהדות אתיופיה

קבלת שבת בכותל המשפחות

התנועה המסורתית מארגנת קבלת שבת חוויתית, שיוויונית והלכתית בכותל המשפחות – כל שבת, בשעה 18:00.

אם אתם בירושלים בשבת – או מתכננים שבת כזו, או מכירים מישהו שמתכוון לשהות בשבת בירושלים – שתפו אותו בחוויה מיוחדת זו.

לפרטים – שעות, חזנים וכו’ – אנא בדקו באתר https://www.ezratisrael.com/kabbalatshabbat

.

בני מצווה בחודשים הקרובים

שבת 25 בינואר – שחר צידון

שבת 8 בפברואר – שגיא ברקת

שבת 15 בפברואר – נעם ויינברגר

שבת 22 בפברואר – תמר נחמני

שבת 22 בפברואר (במנחה) – יוגב גורלי

שבת 29 בפברואר – נמרוד מירון

.

שיעורים

שיעוריו של הרב ברי מתקיימים בימי שני, בשעה 19:00 (בימים בהם לא יתקיימו הרצאות חוץ). הנושא – סוגיות תלמוד נבחרות.

לימוד מסכת לקראת "סיום" בערב פסח

בימי ראשון בשעה 19:00 נפגשת קבוצת הלימוד בחברותא של מסכת ביכורים מן התלמוד הירושלמי. אנו מתכננים ללמוד עמוד אחד כל שבוע, על מנת להגיע לסיום הלימוד בערב פסח. (ולקיים "סעודת סיום" שתפטור את הבנים הבכורים שבינינו מתענית בכורות)

.

אזכרות

אמו של עמוס פלד (רביעי, 8 בינואר)

.

אמירת קדיש

חברים המעוניינים להגיד "קדיש" ביום האזכרה של אחד מקרוביהם, מוזמנים להתקשר לרב ברי, על מנת לארגן מנין בו יוכלו לומר את ה"קדיש"]

.

מספר מלים מהרב ברי

ערב שבת פרשת "ויגש"

דבר תורה קצרצר

בפרשת השבוע כתוב (בראשית מה ד) וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃

דווח ברבים שכאשר האפיפיור יוחנן ה-XXIII אירח משלחת רבנים הוא הציג את עצמו בפני אורחין במילים "אני יוסף אחיכם."

הרב דוד רוזן כתב (הארץ, 7.5.2013) שתיאודור הרצל, במאמציו לגייס תמיכה בינלאומית למפעל הציוני, הצליח להתקבל אצל האפיפיור פיוס העשירי ולפרוס לפניו את חזונו. ביומנו, נזכר הרצל בתגובתו של פיוס, שאמר לו: "לא נוכל להכיר בכם כי לא הכרתם באדוננו. לא נוכל למנוע מיהודים לחזור לפלסטינה, אך אנשי כמורה שלנו יהיו מוכנים עם מים קדושים, כדי להטביל את כולם".

היום המצב שונה לחלוטין. הוותיקן מקיים יחסים מלאים עם מדינת ישראל…… המהפך המדהים הזה רשום על שמו של אדם אחד – האפיפיור יוחנן ה–23-אנג'לו ג'וזפה רונקלי. הוא היה שליח הוותיקן בטורקיה בזמן השואה ופעל בדרכים שונות להציל אלפי יהודים. לאחר המלחמה הוא עשה כל שביכולתו כדי להשפיע על מדינות קתוליות לתמוך בהקמתה של מדינת ישראל. עם התמנותו לכס הקדוש בשנת 1958, אז לקח לעצמו את השם החל במהפך הגדול: כאשר אירח משלחת של מנהיגי יהדות ארצות הברית בוותיקן, הוא קיבל אותה במלים: "אני יוסף אחיכם" (כדברי יוסף בן יעקב אבינו לאחיו במצרים. וכאמור גם שמו היה יוסף – ג'וזפה)

יוחנן ה–23 דאג לתקן את סדר התפילות של הכנסייה ולהוציא מתוכו כל מלת גנאי כלפי היהודים. בשנת 1962 הוא כינס את הבישופים של הכנסייה, המכהנים במדינות שונות בעולם, כדי לדון בדרכה של הכנסייה בעידן המודרני. בין הנושאים שהועלו היה יחס הכנסייה ליהדות וליהודים. אסיפה זו, שעבודתה השתרעה על פני שלוש שנים, ידועה בשם "ותיקן שניים", והמסמך שהתייחס לדתות אחרות ובפרט ליהדות, ידוע בשם הלטיני "נוסטרה איטטה" ("בזמננו אנו").


המסמך הזה חולל מהפכה ביחסה של הנצרות ליהודים: לראשונה התפרסמה בו ההצהרה שפסלה כל טענה שיש לראות את העם היהודי כאשם במותו של ישוע. כמו כן, דחתה הצהרת ה”נוסטרה איטטה” את התפישה שהיהודים נדחו על ידי הקב"ה ושהכנסייה באה כדי כדי לתפוס את מקומם. המסמך אישרר את נצחיותה של הברית בין הקב"ה לבין עם ישראל, לצד הוקעה נחרצת של האנטישמיות (האפיפיור יוחנן פאולוס השני הגדיר את האנטישמיות כ"חטא כלפי אלוקים ואדם. ")

חודש טבת

לאחרונה ציינו ראש חודש טבת – החודש העשירי, כשסופרים   מניסן.

מזל החודש הוא גדי.

במגילת אסתר ב':ט"ז- כתוב: וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ:

במגילת אסתר ב':ט"ז- כתוב: וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ:

.

מבוא לתענית "עשרה בטבת":

בלוח השנה העברי קיימים שישה ימי צום. ארבעה מהם נקבעו בעקבות חורבן בתי המקדש   והם מציינים אבלות על החורבן.

ביום שלישי, 7.1 נציין צום עשרה בטבת, בו החל המצור על ירושלים על ידי צבא נבוכדנאצר מלך בבל, ככתוב במלכים ב'- כ"ה:(א) וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב: מצור זה מהווה את תחילת התהליך שהביא לידי החורבן והגלות שלנו.

תחילת הצום-05:30 סוף הצום– 17:12

זכריה הנביא [ח:יט] התנבא לשבים מבבל, ואמר: כֹּה אָמַר ה' צְבָ/א/וֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ:

בתוספתא סוטה (ליברמן) ו :הלכה י כתוב- דרש רבי: הרי הוא (זכריה) אומר 'כה אמר ה' צום הרביעי וצום השביעי וצום העשירי …"

צום הרביעי- זה שבעה עשר בתמוז שבו הבקעה העיר. ולמה נקרא שמו רביעי? שהוא רביעי לחדשים (מניסן)

צום החמישי- זו תשעה באב יום שנשרף בו בית המקדש. ולמה נקרא שמו חמישי? שהוא חדש חמישי (מניסן)

צום השביעי -זה ג' בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם שהרגו ישמעאל בן נתניה. ולמה נקרא שמו שביעי? שהוא חדש שביעי (מניסן)

צום העשירי- זה עשרה בטבת יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלים.

בעשרה בטבת חלים כל דיני תענית ציבור: איסור אכילה ושתיה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, קריאת התורה, הוספת תפילת "עננו" בשמונה עשרה ועוד.

שיר השבוע

מפגש יוסף ואחיו

יוסף וכתונת הפסים המשגעת – קליפסו בנימין

מהמחזמר מאת אנדרו לויד וובר וטים רייס, בתרגום אהוד מנור

עולה, במה

איך את בנימין

להאשים אפשר

הלב, נשבר

בנימין יותר ישר מעץ תמר

תזמורת על החוף עולה

ומתריעה מפני טעות גדולה

ציפור שרה ציף ציף ציף צף

כי בנימין אחינו מפשע חף

אין שום (אין שום)

צידוק (צידוק)

בנימין יותר הדוק

מעץ במבוק

צדיק (צדיק)

מוחלט (מוחלט)

בנימין מפשע חף

כמו קוקונאט

כמו גלים על חוף זהוב

בנימין בחור הגון וטוב

כמו בננות באור חמה

ברור שבנו האשמה

עולה, במה..

לה לה לה

כמו גלים..

ולא יכול להתאפק

גופו מבכי רועד

החליט יוסף כי בא העת

שנית להתאחד

הסתכלו אל תוך עיני

אביכם אבי

אני יוסף בין יעקב

אחיכם אני

איזה פלא

אות, מופת, סימן

איזה פלא

נס כחול לבן

יוסף

יוסף