קבלת שבת

השבת, פרשת "בלק" הדלקת נרות בשעה 19:30.

תפילת מנחה וקבלת שבת בשעה 19:00

תפילת שחרית תחל ב– 08:45 כרגיל

 

בקהילה

בני מצווה

ביום חמישי הקרוב, בתפילת מנחה, יחגוג לשם שפק את בר המצווה שלו. מזל טוב ללשם ולמשפחת שפק

בשבת פרשת "בלק" אנו מוזמנים עם משפחת נבון לחגוג את בר המצווה של אתי נבון. מזל טוב לאתי ולמשפחת נבון.

 

 

תוכנית רב שיח

קהילת תורת חיים הצטרפה לתוכנית "רב שיח", השואפת לחבר קהילות מסורתיות בישראל עם קהילות קונסרבטיביות בצפון אמריקה. בימים אלו אנו מתחילים לבנות קשר עם קהילת שער שלום

בWest Hempstead אשר בניו יורק. במסגרת התוכנית נתכנס פעם בחודש ללמוד טכסטים עם עמיתינו מהקהילה בחו"ל. אנו מזמינים חברי קהילה להשתתף בקבוצת הלימוד על מנת לחזק את הקשר שלנו עם הקהילה בחו"ל.

מעוניינים להצטרף? פנו לרב ברי

 

 

דרושים מפטירים!!!

חברים – לא כל שבת יש לנו "בר מצווה".. ואנו מחפשים אנשים ונשים שרוצים ומוכנים \ רוצות ומוכנות להשקיע זמן ולהכין קריאת הפטרה !!

אנא פנו ליפתח או לרב שלזינגר על מנת לוודא שהתאריך הרצוי לכם פנוי, ואנחנו נשמח לעזור לכם להתכונן.

 

 

בתנועה

יום עיון לנשים

יום לימוד נשים ארצי ה-19 של ליגת נשים, מדרשת שכטר והתנועה המסורתית יתקיים ביום שישי כ"ט תמוז ה’ תשע"ח 29 ביוני 2018 בין השעות 8:30-15:00

להלן קישור לפרטי הארוע ולהרשמה אליו

כבשנים עברו, תהיה הסעה למכון שכטר בירושלים. אוטובוס שיצא מנתניה יאסוף נוסעות בהרצליה מבית הכנסת, ברחוב יהודה הנשיא 52. שעות מדויקות יפורסמו. אנא צורנה קשר עם רות ריטרבנד אם רצונכן להצטרף לנסיעה.

 

 

עצומה למען יוסף קיביטה וקהילת האבאיודאיה

זוהי פניה מטעם התנועה העולמית – להצטרף ולחתום על העצומה למניעת גירושו של יוסף קיביטה ולמען יחס הוגן וצודק לקהילת האבאיודאיה בישראל. אנא הצטרפו לעצומה שתוגש לשר הפנים מר אריה דרעי ולראש הממשלה מר בנימין נתניהו

החתימה דרך הקישור הבא:

תרומות דרך הקישור הבא:

 

 

בני מצווה בחודש הקרוב

יום חמישי, 28 ביוני בתפילת מנחה לשם שפק.

שבת פרשת בלק (30 ביוני) – איתי נבון

שבת פרשת פינחס (7 ביולי) – עומר פוחס

שבת פרשת מטותמסעי (14 ביולי) – אור אומזגין

שבת פרשת דברים (21 ביולי) – יעל וייס

 

 

שיעורים

השיעור השבועי של הרב ברי עבר לימי שני, בשעה 19:00.

הנושא בשיעורים הקרובים הוא "הפוליטיקה של ההפרדה המגדרית בבית הכנסת"

 

 

אזכרות

אמה של סאלי איזקוב (בשבת, ה– 30 ביוני)

אביה של מיכל פלד (יום שלישי, ה– 3 ביולי)

וכמו כן אנו זוכרים, עם כל עם ישראל, את חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל (יום שלישי, ה– 3 ביולי)

 

אמירת קדיש

חברים המעוניינים להגיד "קדיש" ביום האזכרה של אחד מקרוביהם, מוזמנים להתקשר לרב ברי, על מנת לארגן מנין בו יוכלו לומר את ה"קדיש"]

 

 

מספר מלים מהרב ברי

דבר תורה קצרצר לפרשת בלק

מסופר שכשהרב שמעון סופר נכנס לתפקידו כרבה של העיר קרקוב, שבפולין, הוא מצא כי בעיר מאה בתי כנסת, שטייבלאך ומניינים עצמאיים. הוא היה די מופתע ומוטרד מחוסר האחדות היהודית בקרקוב.

אבל, אחרי זמן מה, הוא חשב לעצמו ואמר: "עכשיו אני מבין למה התכוונו חז"ל. בלעם בעמדו על הגבעה, הסתכל על עם ישראל מלמעלה, והכריז "מה טובו אהליך יעקב, משכונתך ישראל." עמוק בלב הוא רצה לקלל את עם ישראל, אבל, כאשר ראה את המחנה היפה, והשלו עם מגרשי משחקים, מתנס"ים, בתי כנסת, בתי ספר , יחסי שכנות טובים וחבורות של אנשים היושבים בשלווה, זה לצד זה, הוא כל כך התרגש שהוא ברך את עם ישראל בכוונה כל כך חזקה שהברכה החזיקה לנצח."

 

על כן, הרב סופר הגיע למסקנה שמאה בתי כנסת בקרקוב, איננה "קללה" אלא ברכה מכיוון שיש בקרב יהודי העיר שכינות טובים, שקט ושלווה והרבה בתי כנסת מלאים.

 

 

מבוא לי"ז בתמוז

צום שבעה עשר בתמוז (נדחה) תשע"ח

חל בתאריך: יום ראשון, 01/07/2018, י"ח תמוז ה'תשע"ח

השנה נציין את צום י"ז (שבעה עשר) בתמוז ביום ראשון י"ח בתמוז

תחילת הצום-03:45

סוף הצום– 20:12

מבוסס על ספר התודעה של הרב אליהו כיטוב

יש ימים שנהוג להתענות (לצום) בהם מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה. וארבעה צומות הם: צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי (על פי זכריה ח). ואמרו רבותינו ז"ל: צום הרביעי הוא י"ז בתמוז, שתמוז הוא החודש הרביעי למניין החודשים שמתחיל מניסן; וצום החמישי הוא צום תשעה באב; וצום השביעי הוא צום גדליה, בג' בתשרי; וצום העשירי הוא צום עשרה בטבת

 

 

לפי המסורת חמשת הדברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז 

חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז לפי המשנה (תענית ד', ו), ואלו הם:

א. "נשתברו הלוחות הראשונים" על ידי משה רבנו, לאחר שבני ישראל עשו את העגל;

ב. "בוטל התמיד" – הפסיקו להקריב את קרבן התמיד, בוקר וערב, בגלל חוסר כבשים בעיר הנצורה (לפי יוסף בן מתייהו בגלל חוסר אנשים מתאימים לעבודת קרבנות

גהובקעה חומת העיר

ד .שרף אפוסטמוס את התורה-. איננו יודעים מי הוא היה, מתי זה היה ואיפה זה קרה, ויש כאן השערות רבות. לפי אחת מהן הכוונה לאנטיוכוס אפיפנס החמישי, מימי החשמונאים, כמסופר בספר החשמונאים א' (א', נו): "וספרי התורה אשר מצאו קרעו וישרפו באש", אלא שהשם אפיפנס השתבש לאפוסטמוס. לפי השערה אחרת קרה הדבר בתקופת שלטון הרומאים, לפני המרד הגדול.

ה. "והעמיד צלם בהיכל". גם על מאורע זה איננו יודעים דבר ברור. לפי ו' החיבור – "והעמיד" – מניחים שהכוונה לאותו אפוסטמוס, ורמוזה כאן, אולי, העמדת פסל ציאוס במקדש בימי אנטיוכוס. לפי השערה אחרת הכוונה כאן להעמדת פסל יופיטר בבית המקדש בימי הגזרות של אדריאנוס (ר' שער ל"ג בעומר), לאחר שגירש את היהודים מירושלים והדביק לה את השם "איליא קפיטולינה".

 

 

בין המצרים 

עשרים ואחד הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב נקראים: 'ימי בין המצרים, על שם הכתוב (איכה א): כל רודפיה השיגוה בין המצרים. ואמרו חכמים: אלו ימי הצרה שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.