זמני התפילה

תפילת ערב חג הסוכות תתקיים בשעה 18:10.

גם תפילת ערב שבת חוה"מ סוכות תתקיים בשעה 18:10

זמני התפילה הועלו על דף הבית של הקהילה. בקישור

http://www.toarat-hayyim.org.il

 

בקהילה

יום הכיפורים האחרון היה הצלחה עבור הקהילה. מאות מתושבי השכונה הגיעו הן ל"כל נדרי" והן לתפילת נעילה.

תמונות מ"כל נדרי" להורדה !!!

 

בחיק המשפחה

מזל טוב לד"ר שמואל חיון לרגל קבלת תואר דוקטור בהנדסה אירונאוטית מן הטכניון. אנו מאחלים לו ולמשפחתו כל טוב לרגל הארוע

 

בני מצווה בחודש הקרוב

יום רביעי, “הושענא רבא" – (11 באוקטובר) – יואב גל

שבת פרשת בראשית (14 באוקטובר) – אורי מימון

 

רשמו לפניכם:

בשבת חול המועד סוכות נקרא את כל מגילת קהלתאנא צרו קשר עם יפתח, אם ברצונכם לקרוא פרק או שניים.

יום ראשון, ג' , 8.10 – תפילת שחרית בשעה 8:45 בבקר. ארוחת בקר בסוכה לאחר התפילה.

יום שלישי ,10.10, ליל הושענה רבה, "מיני" תיקון ליל הושענה רבה, בשעה 20:00 בסוכה של הקהילה.

יום רביעי , הושענה רבה, 11.10, שחרית בשעה 8:00 בבקר

 

שיעורים

קבוצת לימוד המשניות יוצאת לחופשה עד אחרי חג הסוכות. פרטים יבואו בהמשך

 

אזכרות

סבה של ברברה סלייטר

אביהם של דרור ואלעד קושמרו

אמה של אדל טמיר

 

מספר מילים מרב ברי

ערב סוכות תשע"ח

חג סוכות, הוא אחד משלושת הרגלים. בימי בית המקדש היהודים היו עולים "לרגל" לירושלים.

סוכות גם נקרא "חג האסיף" או ה"חג".

מקור המצוה לישיבה בסוכה: (ויקרא 23: 39-43)"אך בחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִיםבַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. .."

 

אחת הסיבות לישיבה בסוכה היא חינוכית,)-ככתוב ויקרא כג, מג(. "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."

 

חז"ל הסבירו שמשמעות הפועל "תשבו" היא בעצם "תדורו". על כן, נאמר בתלמוד (מסכת סוכה כח ע"ב) "כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי"; האדם ישתדל לבלות כמה שיותר בסוכה.

בחג הסוכות מצווה לשמוח יותר מבשאר המועדים. נאמר בסוכות 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם'. כאשר ישבו ישראל על אדמתם התענגו על רוב טוב באספם את תבואותיהם בסוף השנה.

בתפילה ובקידוש אומרים 'זמן שמחתנו', מפני שהוא זמן האסיף שהבריות שמחים בו. השמחה מוזכרת בקשר לסוכות פעמיים: ושמחת בחגיךוהיית אך שמח (לבוש סי' תרמ"ב)

בחג הסוכות הקריבו שבעים פרים, שלשה עשר ביום הראשון, ובכל יום הקריבו פר אחד פחות, עד שביום האחרון מקריבים שבעה. (במדבר כ"ט) . בתלמוד בבלי (מסכת סוכה נה ע"ב ) הסבירו שהקריבו שבעים פרים למען רווחתן של שבעים האומות שבעולם. זה הפאן האוניברסאלי של חג הסוכות.

בליל א' דסוכות בהדלקת הנר מברכים (ככל יום טוב): "להדליק של יום טוב" וברכת "שהחיינו".

ארבעת המינים

מקור המצוה: (ויקרא כג:מ) "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים." אנו נוהגים לפי שיטת רבי ישמעאל (משנה סוכה ג: ד) "שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד."

בהתחלה מחזיקים את ארבעת המינים, כך שביד ימין אוחזים בלולב אחד, שלושה הדסים, , ושתי ערבות, וביד שמאל אוחזים באתרוג אחד.

יש להצמיד את הידיים בעת הברכה כך שארבעת המינים יהיו "אגודה אחת". זה מסמל החיבור של אנשים שונים או החיבור של חלקי גוף האדם.

אוחזים את הלולב, ההדסים והערבות כאשר שדרת הלולב מולך. את האתרוג ייקח בידו השמאלית ויחזיקו הפוך, כלומר העוקץ (מיקום חיבורו לעץ) מופנה כלפי מעלה.

מברכים:
"
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו
על נטילת לולב"

ביום הראשון יש להוסיף:
"
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה"

 

לאחר הברכה הופכים את האתרוג ומחזיקים כך שהפיטם פונה כלפי מעלה ומנענעים את ארבעת המינים.

 

סדר הנענועים: יש לנענע אותם, קדימה, ימינה, אחורה, שמאלה, למעלה ולמטה. יש הסוברים שהקול הנשמע כאשר מנענעים את ארבעת המינים הוא כקולו של הגשם, ואכן מתחילים להתפלל לגשם ביום האחרון של חג הסוכות.

 

סדר הנענועים בהלל:

הש"ץ הקהל עונה
הודו לה' כי טובמנענע הודו לה' כי טובמנענע
יאמר נא ישראלמנענע הודו לה' כי טובמנענע
יאמרו נא בית אהרוןלא מנענע הודו לה' כי טובמנענע
יאמרו נא יראי ה'- לא מנענע הודו לה' כי טובמנענע
אנא ה' הושיעה נאמנענע אנא ה' הושיעה נאמנענע
אנא ה' הושיעה נאמנענע אנא ה' הושיעה נאמנענע
הודו לה' כי טובמנענע הודו לה' כי טובמנענע
הודו לה' כי טובמנענע הודו לה' כי טובמנענע

 

סוכות

מתוך ספרו של הרב אייזיק קליין ז"ל

הטקסט באנגלית – מופיע בגרסה האנגלית של המבשר

 

בברכת חג שמח